א הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

ב עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם

ג המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

ד השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

ה הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

ו השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

ז לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

ח נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

ט והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו

י ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה {ס}

יא כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

יב הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

יג השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

יד כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה {פ}