א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו {פ}

ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך

ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו

ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום

ה ארפא משובתם--אהבם נדבה כי שב אפי ממנו

ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון

ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון

ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון

ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם {ש} ]