א אל חכך שפר כנשר על בית יהוה--יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו

ב לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל

ג זנח ישראל טוב אויב ירדפו

ד הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת

ה זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין

ו כי מישראל והוא--חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון

ז כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח--אולי יעשה זרים יבלעהו

ח נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו

ט כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים

י גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים

יא כי הרבה אפרים מזבחות לחטא היו לו מזבחות לחטא

יב אכתוב (אכתב) לו--רבו (רבי) תורתי כמו זר נחשבו

יג זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו--יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם--המה מצרים ישובו

יד וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה {פ}