א אל-תקנא באנשי רעה ואל-תתאו להיות אתם br

ב כי-שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה br

ג בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן br

ד ובדעת חדרים ימלאו-- כל-הון יקר ונעים br

ה גבר-חכם בעוז ואיש-דעת מאמץ-כח br

ו כי בתחבלות תעשה-לך מלחמה ותשועה ברב יועץ br

ז ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח-פיהו br

ח מחשב להרע-- לו בעל-מזמות יקראו br

ט זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ br

י התרפית ביום צרה-- צר כחכה br

יא הצל לקחים למות ומטים להרג אם-תחשוך br

יב כי-תאמר-- הן לא-ידענו-זה br הלא-תכן לבות הוא-יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו br

יג אכל-בני דבש כי-טוב ונפת מתוק על-חכך br

יד כן דעה חכמה--לנפשך אם-מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת

טו אל-תארב רשע לנוה צדיק אל-תשדד רבצו br

טז כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה br

יז בנפל אויביך (אויבך) אל-תשמח ובכשלו אל-יגל לבך br

יח פן-יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו

יט אל-תתחר במרעים אל-תקנא ברשעים br

כ כי לא-תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך br

כא ירא-את-יהוה בני ומלך עם-שונים אל-תתערב br

כב כי-פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע

כג גם-אלה לחכמים הכר-פנים במשפט בל-טוב br

כד אמר לרשע--צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים br

כה ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת-טוב br

כו שפתים ישק משיב דברים נכחים br

כז הכן בחוץ מלאכתך--ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך

כח אל-תהי עד-חנם ברעך והפתית בשפתיך br

כט אל-תאמר--כאשר עשה-לי כן אעשה-לו אשיב לאיש כפעלו

ל על-שדה איש-עצל עברתי ועל-כרם אדם חסר-לב br

לא והנה עלה כלו קמשנים--כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה br

לב ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר br

לג מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב br

לד ובא-מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן