א בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך br

ב שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך br

ג קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך br

ד אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא br

ה לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה br

ו כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי br

ז וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב br

ח עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד br

ט בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה br

י והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב br

יא המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה br

יב פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב br

יג והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו br

יד זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי br

טו על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך br

טז מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים br

יז נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון br

יח לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים br

יט כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק br

כ צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו br

כא הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו br

כב הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל br

כג עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח br ולא-ידע כי-בנפשו הוא br

כד ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי br

כה אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה br

כו כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה br

כז דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות