א יהוה אלהי אתה--ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן

ב כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה

ג על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך

ד כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר

ה כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה {פ}

ו ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים

ז ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים

ח בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ--כי יהוה דבר {פ}

ט ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו

י כי תנוח יד יהוה בהר הזה--ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי (במו) מדמנה

יא ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו

יב ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ--עד עפר {ס}