א כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו br

ב ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה br

ג קץ שם לחשך ולכל-תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות br

ד פרץ נחל מעם-גר--הנשכחים מני-רגל דלו מאנוש נעו br

ה ארץ--ממנה יצא-לחם ותחתיה נהפך כמו-אש br

ו מקום-ספיר אבניה ועפרת זהב לו br

ז נתיב לא-ידעו עיט ולא שזפתו עין איה br

ח לא-הדריכוהו בני-שחץ לא-עדה עליו שחל br

ט בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים br

י בצורות יארים בקע וכל-יקר ראתה עינו br

יא מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור

יב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה br

יג לא-ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים br

יד תהום אמר לא בי-היא וים אמר אין עמדי br

טו לא-יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה br

טז לא-תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר br

יז לא-יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי-פז br

יח ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים br

יט לא-יערכנה פטדת-כוש בכתם טהור לא תסלה br

כ והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה br

כא ונעלמה מעיני כל-חי ומעוף השמים נסתרה br

כב אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה br

כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה br

כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה br

כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה br

כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות br

כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה br

כח ויאמר לאדם--הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה