א מזמור לאסף br אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך br שמו את-ירושלם לעיים br

ב נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים br בשר חסידיך לחיתו-ארץ br

ג שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר br

ד היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו br

ה עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך br

ו שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך br ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו br

ז כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו br

ח אל-תזכר-לנו עונת ראשנים br מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד br

ט עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך br והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך br

י למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם br יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך br

יא תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה br

יב והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם br חרפתם אשר חרפוך אדני br

יג ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם br לדר ודר-- נספר תהלתך