א ויען אליפז התימני ויאמר br

ב החכם יענה דעת-רוח וימלא קדים בטנו br

ג הוכח בדבר לא-יסכון ומלים לא-יועיל בם br

ד אף-אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני-אל br

ה כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים br

ו ירשיעך פיך ולא-אני ושפתיך יענו-בך br

ז הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת br

ח הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה br

ט מה-ידעת ולא נדע תבין ולא-עמנו הוא br

י גם-שב גם-ישיש בנו-- כביר מאביך ימים br

יא המעט ממך תנחומות אל ודבר לאט עמך br

יב מה-יקחך לבך ומה-ירזמון עיניך br

יג כי-תשיב אל-אל רוחך והצאת מפיך מלין br

יד מה-אנוש כי-יזכה וכי-יצדק ילוד אשה br

טו הן בקדשו לא יאמין ושמים לא-זכו בעיניו br

טז אף כי-נתעב ונאלח איש-שתה כמים עולה br

יז אחוך שמע-לי וזה-חזיתי ואספרה br

יח אשר-חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם br

יט להם לבדם נתנה הארץ ולא-עבר זר בתוכם br

כ כל-ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ br

כא קול-פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו br

כב לא-יאמין שוב מני-חשך וצפו (וצפוי) הוא אלי-חרב br

כג נדד הוא ללחם איה ידע כי-נכון בידו יום-חשך br

כד יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור br

כה כי-נטה אל-אל ידו ואל-שדי יתגבר br

כו ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו br

כז כי-כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי-כסל br

כח וישכון ערים נכחדות--בתים לא-ישבו למו אשר התעתדו לגלים br

כט לא-יעשר ולא-יקום חילו ולא-יטה לארץ מנלם br

ל לא-יסור מני-חשך--ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו br

לא אל-יאמן בשו נתעה כי-שוא תהיה תמורתו br

לב בלא-יומו תמלא וכפתו לא רעננה br

לג יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו br

לד כי-עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי-שחד br

לה הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה