א ויען איוב ויאמר br

ב עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים br

ג זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי br

ד ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי br

ה אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי br

ו דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף br

ז הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט br

ח ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים br

ט כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי br

י יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי br

יא ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו br

יב יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי br

יג אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני br

יד חדלו קרובי ומידעי שכחוני br

טו גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם br

טז לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו br

יז רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני br

יח גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי br

יט תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי br

כ בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני br

כא חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי br

כב למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו br

כג מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו br

כד בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון br

כה ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום br

כו ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה br

כז אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי br

כח כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי br

כט גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון)