א ויען-יהוה את-איוב מנהסערה (מן הסערה) ויאמר br

ב מי זה מחשיך עצה במלין-- בלי-דעת br

ג אזר-נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני br

ד איפה היית ביסדי-ארץ הגד אם-ידעת בינה br

ה מי-שם ממדיה כי תדע או מי-נטה עליה קו br

ו על-מה אדניה הטבעו או מי-ירה אבן פנתה br

ז ברן-יחד כוכבי בקר ויריעו כל-בני אלהים br

ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא br

ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו br

י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים br

יא ואמר--עד-פה תבוא ולא תסיף ופא-ישית בגאון גליך br

יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר (ידעת השחר) מקמו br

יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רש sup ע /sup ים ממנה br

יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש br

טו וימנע מרש sup ע /sup ים אורם וזרוע רמה תשבר br

טז הבאת עד-נבכי-ים ובחקר תהום התהלכת br

יז הנגלו לך שערי-מות ושערי צלמות תראה br

יח התבננת עד-רחבי-ארץ הגד אם-ידעת כלה br

יט אי-זה הדרך ישכן-אור וחשך אי-זה מקמו br

כ כי תקחנו אל-גבולו וכי-תבין נתיבות ביתו br

כא ידעת כי-אז תולד ומספר ימיך רבים br

כב הבאת אל-אצרות שלג ואוצרות ברד תראה br

כג אשר-חשכתי לעת-צר ליום קרב ומלחמה br

כד אי-זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי-ארץ br

כה מי-פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות br

כו להמטיר על-ארץ לא-איש-- מדבר לא-אדם בו br

כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא br

כח היש-למטר אב או מי-הוליד אגלי-טל br

כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו br

ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו br

לא התקשר מעדנות כימה או-משכות כסיל תפתח br

לב התציא מזרות בעתו ועיש על-בניה תנחם br

לג הידעת חקות שמים אם-תשים משטרו בארץ br

לד התרים לעב קולך ושפעת-מים תכסך br

לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו br

לו מי-שת בטחות חכמה או מי-נתן לשכוי בינה br

לז מי-יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב br

לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו br

לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא br

מ כי-ישחו במעונות ישבו בסכה למו-ארב br

מא מי יכין לערב צידו br כי-ילדו אל-אל ישועו יתעו לבלי-אכל